ביהמ"ש קיבל בר"ע על החלטת המחוזי לדחות את הבקשה למינוי מומחה פסיכיאטרי

: | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט העליון
7267-07
5.12.2007
בפני :
המשנה לנשיאה א' ריבלין

- נגד -
:
ולדימיר טריגוב
עו"ד י' קרו
:
הפניקס חברה לביטוח בע"מ
עו"ד מ' עבדי
החלטה

1.        המבקש, מהנדס אווירונאוטיקה ותושב קנדה, נפגע בתאונת דרכים ביום 5.7.2005 במהלך שהותו כתייר בישראל. התאונה הסבה למבקש פגיעה רב-מערכתית קשה, בין היתר בראשו ובחזהו, וזו הצריכה את אשפוזו למשך כתשעה חודשים. המבקש, אשר שב זה מכבר לקנדה, הגיש לבית-המשפט המחוזי בחיפה תביעה בגין נזקים שנגרמו לו בתאונה. במסגרת ההליך המשפטי מינה בית-המשפט (כבוד השופט ש' ברלינר) ביום 11.7.2006 מומחים מטעמו בתחום הנוירולוגיה, האורטופדיה והשיקום על מנת שיבחנו את מצבו של המבקש. ביום 4.7.2007, לאחר שהוגשו חוות-הדעת של המומחים שמונו, פנה המבקש לבית-המשפט בבקשה למינוי שני מומחים נוספים: בתחום הפסיכיאטרי ובתחום כירורגיית החזה. בית-המשפט המחוזי (כבוד השופט י' כהן) קיבל את הבקשה לעניין המוחה הכירורגי, ודחה את הבקשה בעניין המומחה הפסיכיאטרי, מהטעם שלא השתכנע כי מחוות דעתו של המומחה השיקומי עולה שיש בכך צורך. בעקבות בקשה שהגיש המבקש לעיון חוזר בהחלטה, אישר בית-המשפט המחוזי ביום 22.8.2007 את החלטתו. על החלטה זו משיג המבקש בבקשת רשות הערעור שמונחת בפני.

2.        בבקשתו, מציין המבקש כי בבקשה למינוי מומחים שצורפה לכתב התביעה נתבקש מינוי של מומחים שונים, ובהם גם מומחה בתחום הפסיכיאטריה. עוד טוען המבקש כי מחוות-הדעת של המומחים וממסמכים רפואיים נוספים שהוגשו לבית-המשפט עולה כי קיימת ראשית ראייה, ואף למעלה מכך, לצורך מינוי מומחה פסיכיאטרי. בתשובתה, מבקשת המשיבה שלא להתערב בהחלטתו של בית-המשפט המחוזי. לגופו של עניין, טוענת המשיבה כי במסמכים השונים שהוגשו אין כדי להצביע על בעיה פסיכיאטרית, וכי ממילא, יש לראות במבקש כמי שזנח את הבקשה למינוי מומחה  בתחום הנפשי, היות שבישיבה שהתקיימה ביום 11.7.2006 לא עתר למינויו של מומחה בתחום הפסיכיאטרי לצד מינויים של המומחים האחרים.

           עיינתי בטענות הצדדים, במסמכים הרפואיים, בחוות-הדעת ובאסמכתאות שצורפו, והחלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה. לאחר ששקלתי בדבר, באתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הערעור.

3.        עיון מדוקדק במסמכים מורה כי רובם המכריע של אנשי המקצוע שבדקו את המבקש וטיפלו בו מאז קרות התאונה סוברים כי התאונה פגעה באופן ממשי בכישוריו הקוגניטיביים, החברתיים והסביבתיים של המבקש. ממצאים אלה, כפי שהם מופיעים במסמכים השונים, מצדיקים מינוי של מומחה בתחום הפסיכיאטרי. כך, למשל מתייחס סיכום הטיפול הפסיכולוגי שמופיע בדו"ח השחרור של המבקש מתוכנית אשפוז היום בבית החולים בית לוינשטיין למצבו של המבקש:

מתקשה בהבנת סיטואציות וחסר אסטרטגיות להתמודד עם השינויים הרבים המתרחשים סביבו. לא תמיד מבין אירועים חברתיים או אחרים המתרחשים סביבו, ומרחב האופציות העומדות לרשותו - מצומצם.

המימצא הבולט הינו חוסר מודעות לתוצאות ולהשלכות של פציעתו הקשה; חוסר מודעות זה נובע, יש לשער, מהפגיעה. לטענתו זוכר נוסחאות ומודלים מתמטיים שעסק בהם, מגלגל אותם בראשו, משרבט נוסחאות בביתו, ואינו שולל אפשרות שישוב ויעבוד באותם תחומים בעתיד. הליקויים הקוגניטיביים בהם לוקה, מציבים סימן שאלה גדול באשר לאפשרות כזו.

המבע הרגשי דל, מצומצם, מתגונן, חוזר על עצמו, סגור

מאחר והפגיעה הנה קשה, אישיותו הנוקשה, חוסר התובנה וחוסר המודעות, הינם בעוכריו.

לאור השינויים והליקויים המשמעותיים יש להמשיך במעלך [השגיאה במקור - א' ר') שמקבל עד היום, כולל טיפול פסיכולוגי וקוגניטיבי.

4.        חוות-הדעת המאוחרות יותר שניתנו על-ידי המומחים שמונו מטעם בית-המשפט אמנם מדווחות על שיפור מסוים במצבו של המבקש, אך גם מהן עולה כי המבקש עודנו סובל מחלק ניכר מהבעיות שתוארו בדו"ח הנ"ל. כך למשל, קבע המומחה הנוירולוגי, פרופ' א' מלמד, כי המבקש סובל מנכות נוירולוגית בשיעור של 25% וכי על אף שיפור נאה במצבו הוא "סובל מהפרעות בריכוז, קשיים במאמצים גופניים ורוחניים, עם קושי בהתמדה ממושכת, עצבנות וחוסר סבלנות, הפרעות תחושה סובייקטיביות מסביב לבית החזה (תחושת צריבה) ובגפיים התחתונות (הפרעה לא מוגדרת), ושינוי בביטחון בהליכה".

5.        בכל האמור, בצירוף הממצאים המופיעים ביתר המסמכים שבתיק, ניתן למצוא ראשית ראייה לאפשרות קיומה של נכות פסיכיאטרית בעקבות התאונה. כפי שבית-משפט זה חזר וקבע, ככל שקיימת ראשית ראייה, אין לחסום בפני ניזוק את האפשרות להוכיח כי הוא נותר עם נכות כלשהי כתוצאה מהתאונה, לבל תקופחנה זכויותיו (ראו למשל: רע"א 1338/90 שיק נ' מטלון, פ"ד מד(2) 216 (1990)) לפיכך, אני מורה על מינוי מומחה פסיכיאטרי שיבחן את נכותו של המבקש בתחום הנפשי. זהות המומחה, שכרו ואופן ביצוע הבדיקה ייקבעו על-ידי בית המשפט המחוזי.

           הערעור מתקבל, אפוא. המשיבה תשא בהוצאות המבקש ובשכר-טרחת עורך-דינו בסכום של 10,000 ש"ח.

           ניתנה היום, כ"ה בכסלו התשס"ח (5.12.07).

המשנה-לנשיאה


העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    גח

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>